שרירים תת-עורפיים: עיסוי מעגלי באגודלים

עבדו עם כריות האגודלים, לא עם הציפורניים. לחץ שמורגש כ"כואב נעים" — בערך 4–5 מתוך 10. המעגל קטן, העור והפאשיה זזים יחד עם האצבע ולא מחליקים תחתיה. הסנטר מעט לכיוון החזה, הצוואר מתוח, הנשימה שווה — בנשיפה הרקמה משחררת עמוק יותר.

הטעות העיקרית — לזוז עם האצבעות הצידה, אל התהליכים הרוחביים והצרור כלי הדם: שם אין מה לעסות. השנייה — "לנסר" את הצוואר בתנועות מהירות במקום מעגלים איטיים. השלישית — להטות את הראש אחורה, אז השרירים מתקצרים ואי אפשר ללחוץ עליהם. ואל תעבדו דרך כאב חד שמקרין לעין או לאוזן — זה סימן להפחית לחץ.

מתחת לאצבעות נמצאים ארבעה שרירים קצרים של הקבוצה התת-עורפית: rectus capitis posterior major ו-minor, obliquus capitis superior ו-inferior. הם מייצבים את הראש בשיווי משקל ומכילים צפיפות שיא של פרופריוצפטורים — עד 200 כדוריות תחושה לגרם רקמה. מ-rectus capitis posterior minor יוצא גשר מיודורלי אל הקרום הקשה, ולכן העווית שלהם מהדהדת ככאב ראש. בסמוך עוברים עורקי החוליה וורידי העורף: משחררים יתר-מתח — וזרימת הדם לקרקפת ומהראש חוזרת להתאזן.

זה התרגיל עם התפוקה הגבוהה ביותר ליחידת זמן בכל הקורס. דקה אחת של עבודה — והטונוס של כל המשטח האחורי של הראש משתנה, הפנים ממש "מתיישבות" ישר יותר, תחושת הטבעת על המצח נעלמת. אנשים שהולכים שנים עם כאב ראש ממתח מרגישים הבדל כבר בימים הראשונים.

לא צריך מראה, שמן או תנוחה מיוחדת. הידיים מוצאות את המקום לבד — שם שהגולגולת עוברת לצוואר, האצבעות שוקעות לגומה. אפשר לעשות בישיבה ליד שולחן, ברכב, בתור; אף אחד מהצד לא יבין שאתם מטפלים בפנים.

התחילו בדיוק מהנקודה הזאת — וכבר תוך שבוע תתפסו תחושה כאילו הסירו מהעורף מהדק שנשאתם שנים. מכאן הכול ילך קל יותר: בסיס רגוע נותן תוצאה בכל תרגיל הבא.