עיסוי הקרקפת: מקו השיער ועד העורף

האצבעות מתמקמות על העור ומזיזות אותו יחד איתן; השיער לא אמור להימשך. המעגלים איטיים, עם לחץ מורגש אך נעים. עוברים באופן שיטתי: מצח — קודקוד — רקות — מאחורי האוזניים — עורף — בסיס הצוואר, בלי לדלג על אזורים.

החלקת האצבעות על השיער במקום הזזת העור — הגרסה הנפוצה והחסרת התועלת ביותר של התרגיל. טעות נוספת — לעבוד רק היכן שנעים, ולהשאיר את העורף בלי תשומת לב; דווקא בטן העורף לרוב הכי מקוצרת.

כיפת הגולגולת מכוסה ב-galea aponeurotica — קסדת גיד מהודקת, שמלפנים שזורה בה בטן שריר המצח ומאחור בטן שריר העורף של השריר העל-גולגולתי. מתחתיה שוכנת רקמת חיבור רופפת, שכבת ההחלקה. במתח כרוני וחוסר תנועה השכבה הזו עוברת פיברוזיס, טווח ההחלקה יורד, ואיתו יורדת גם המיקרו-מחזור. העיסוי משקם את הניידות ומגדיל את המרחק בין העור לעצם — בדיוק על כך מדובר בסרטון.

עור הראש הוא העוגן העליון של כל הפנים. כשהוא דבוק לעצמות, המצח והגבות ממש תלויים על אפונברוזיס מקוצר. שחררו את הקרקפת — והגבות יעלו מעצמן, בלי תרגיל אחד למצח. זו עבודה מבנית, לא קוסמטית.

מתבצע ישר בתוך השיער, ולכן לא צריך שמנים או פנים נקיות. מתאים בול לצפייה בסדרה או למקלחת עם שמפו. הקריטריון היחיד לנכונות — העור צריך לנוע מתחת לאצבעות.

זה התרגיל שאחריו אנשים אומרים "כאילו נפתח לי המבט". קרקפת ניידת היא היסוד של כל השאר; השקיעו בה, והפנים יתחילו להגיב מהר יותר.